top of page

אלכימיה למתחילים

האקר 1

האלכימיה הצהובה שונה במקצת מזו מהאלכימיה ה"קלאסית". באלכימיה הקלאסית ניסו להפוך עופרת או מתכות זולות אחרות לזהב. האלכימיה הצהובה היא טרנספורמציה מסוג אחר. אני מדבר על הפיכת המשאבים הזמינים לרשותך לזהב. מדוע אני מכנה תהליך זה אלכימיה?

מעגל יאן-יאנג שלייצור בצד אחד וצריכה בשני

האיור שלהלן מתאר את הטרנפורמציה שהופכת את המשאבים שעומדים לרשותך: זמן, מאמץ, כישורים וניסיון למטרות החיים החומריות שלך: דיור, תחבורה, תקשורת, מזון, ביגוד, פנאי ועוד:

למעשה יש כאן 2 טרנספורמציות נפרדות בתיווך כסף פיאט:

1. "עבודה" - טרנפורמציה בצד הייצור בה אתה משקיע זמן, מאמץ, כישורים, ניסיון ועוד כדי לקבל בתמורה ניירות צבעוניים.

2. "מנוחה" - טרנספורמציה בצד הצריכה בה אתה הופך ניירות צבעוניים לדיור, תחבורה, תקשורת, מזון, פנאי ועוד.

​העובד השכיר (ושוב, גם כאן אין הכוונה לשכיר לעניין המיסוי אלא לענין הפעילות בחסות המעסיק) בוחר שלא לבצע את הטרנספורמציה בצד ה"ייצור" בעצמו. הוא הולך לעבוד אצל המעביד שיודע לרתום את השכיר למכונה, קופסא שחורה שהשכיר לא יודע איך היא עובדת (או שהוא לא מעוניין להפעילה לבד) שהופכת את הזמן ומשאבים נוספים של השכיר לכסף שאותו מקבל המעביד (חלק מהכסף הזה חוזר לעובד בצורת משכורת). הקופסא השחורה הזו בבעלות המעביד ובשליטתו הבלעדית.

מנקודת מבטו של העובד השכיר, המעביד הוא אלכימאי.

המעביד הוא קוסם שבבעלותו נוסחה ליצירת כסף. העובדים השכירים נאלצים לעבוד אצלו תמורת (כמעט) כל שכר שהוא מוכן להציע, שכן הוא היחיד שיודע לבצע את הטרנספורמציה המסתורית הזו. סובייקטיבית, מנקודת המבט של השכיר מדובר באלכימיה לכל דבר וענין.

המציאות הזו שאתם מקבלים אותה כמובן מאליו, הטרנפורמציה בצד הייצור יוצרת שני חסמים בלתי מתקבלים על הדעת אל מול השאיפה שלכם לעצמאות כלכלית:

1. בשל שליטתו הבלעדית של האלכימאי במכונה, הוא יכול לנצל את השכיר מתוך עמדת כוח ולקחת חלק לא פרופורציונלי מהרווחים. שכר נמוך, קיפוח זכויות, חוסר יציבות בעבודה, התנהגות פוגענית. אני בטוח שהנקודה מובנת לכם ואין צורך לפתח אותה.

2. בשל שליטתה של המדינה במערכת, גם היא לוקחת כ-50% עמלה על הטרנספורמציה (מי שלא קרא עד עכשיו משחק סכום חצי ). זה מטורף!!! תקלטו כמה הולך לאיבוד מתוך הזמן, המאמץ, הכישורים והניסיון שאתם מכניסים יום יום לעבודה שלכם. לא רק שהמעביד לוקח כמה שבא לו בערך, אלא שהמדינה לוקחת בערך חצי ממה שנשאר. הייתם חושבים שאם טוחנים את העובד מכיוון אחד, הוא ינסה לפצות את עצמו בכיוון אחר...

אבל למרבה התדהמה, למרות שהוא משלם מחיר כבד בצד הייצור, העובד הממוצע (והפעם גם העצמאי, ולא רק השכיר) בוחר גם שלא לבצע את הטרנספורמציה בצד הצריכה באופן עצמאי.

הוא לא מנסה לספק ו/או לייצר לעצמו את השירותים אותם הוא צורך, אלא מעדיף לרכוש אותם כמוצרים מוכנים: דיור קומפלט, תחבורה סגורה, אוכל מוכן, ביגוד תפור, ניקיון אסור, תקשורת ברור וכו.

גם כאן טרנספורמציה דומה לצד הייצור מתרחשת כאשר הוא ממיר את הנירות הצבעוניים שקיבל לדם, יזע ודמעות, הפעם של אחרים. גם כאן מטחנת הכסף בפעולה. גם פה האינסטלטור או הווטרינר משלם 17% מע"מ 35% מס הכנסה 10%-15% תחבורה ותקשורת וגם לו ונשאר רק כ-50% ביד, כלומר הוא גובה ממך פי 2 ממה שהוא צריך לגמור את החודש !!! גם פה אתה מופסד ובגדול.

אם נסכם את עלות הטרנספורמציה בצד הייצור ואת זו שבצד הצריכה נקבל יחס המרה של כ-25%. מה שאומר שהרבה מהאנשים שאתם רואים מסביב קורעים את ה***, מקבלים בתמורה 25% אחוז בלבד.

זה רע מאוד. גם אם המתמטיקה שלי לא 5 יחידות. זה באמת מקשה מאוד על השגת עצמאות כלכלית. אנחנו כמובן ננסה לשפר את זה. וכאן ההאקר בא סופסוף לעזרנו...

ההאקר מעצם הוויתו "צריך" לראות דרך קופסאות שחורות. קופסאות שחורות לעניינינו הם תהליכים שנמצאים מחוץ לטווח הראיה שלך או מחוץ להישג היד שלך. ההאקר מוכרח להבין איך הן עובדות ולכן יודע להציע לחברים דרכים לפרוץ אותן, לעקוף אותן או להתמודד איתן בדרך אחרת.

רוב הזמן, זה בכלל לא בקטע של כסף. ההאקר עושה את זה בשביל הכיף. הקופסאות השחורות מרגיזות אותו בקטע עקרוני והוא רוצה לפוצץ אותן לכל הרוחות.

החבר ההאקר הוא בעל ברית רב עוצמה. ביכולתו ל"הוריד" קופסאות שחורות מהלוח. כל קופסא שחורה שההאקר "מעיף", כל תהליך שנכנס לאיזור ההשפעה שלך משמעו פוטנציאל לחסכון/רווח של כסף מזומן. מהיום ועד עולם!

 גרוף את הכסף הזה לכיסך. השקע את הכסף הזה כך שיצבור ריבית דריבית ובסוף "יתפוצץ" ויעיף מהלוח את הקופסא השחורה הגדולה מכולן. או אז תגיע ל"עצמאות כלכלית" הנכספת, כמו גם להגשמת כל המטרות החומריות שלך.

 * ההאקר שלנו הוא האקר לבן. הכל חוקי, הכל מוסרי והוא עושה רק מה שיושב לכם נוח בבטן. אין לצהוב שום כוונה להוביל מרי אזרחי.

 * אני לא מתנגד למיסים. אני לא מציע להתחמק מתשלום מיסים, למעשה, אם הגעתי לשם כתבתי כבר את הטור למה דווקא כן לדרוש ולכתוב חשבונית.

הצהוב – בקריאה ראשונה מטורף, בקריאה שניה הזוי, בשלישית הגיוני וברביעית גאוני.

 

מבולבל/ת קצת? האם זהו הפוסט הראשון של הצהוב שאתה קורא? אולי יהיה לך יותר קל ללכת להתחל כאן

bottom of page