זהירות אינפלציה לפניך 101
מה זו אינפלציה?
מה המשמעות שלה? מה עושים נגד אינפלציה?
אינפלציה היא קצב עליית המחירים. פשוט מאוד.
בדרך כלל קצב עליית המחירים הוא מתון. המחירים עולים, אבל לאט לאט. זה מצב שמאפיין כלכלה בריאה.
משום כך יעד האינפלציה של בנק ישראל הוא 1%-3%. לאחרונה הוא טען כי האינפלציה היא 2.8% או משהו כזה.
מה המשמעות של אינפלציה 3%?
אם שילמתם עבור מוצר 100 ש"ח בשנה שעברה והאינפלציה 3%, תשלמו עבורו (בממוצע) השנה 103 ש"ח.
(כלומר בנק ישראל מכוון לכך שהשקלים שלכם יאבדו מערכם 3% בשנה, רוצים לדעת לאן הולך הכסף הזה?)
עכשיו אחרי שאתם יודעים מה זו אינפלציה ומה יעד האינפלציה של בנק ישראל, מה תגידו?
ברור! אתם תגידו מה שאני אמרתי!
שבנק ישראל חי בסרט! המספרים שאנחנו מכירים שונים לגמרי!
איזה 3% ואיזה נעליים, האינפלציה האמיתית היא הרבה יותר גבוהה, לדעתי ולדעת עמיתי המלומדים, פרופסורים וכתבים פיננסיים במיין סטרים.
אתם חווים את האינפלציה על בשרכם והיא ממש לא 3%.
הסיבה העיקרית ל"זיוף" היא שמחירי הדירות אינם כלולים במדד המחירים לצרכן, באמצעותו בנק ישראל מודד את האינפלציה. דה.
כאילו החיים שלנו מנותקים משוק הנדל"ן וכאילו אנחנו לא מוציאים 40%-20% מהכסף שלנו על דיור?!
כתוצאה מהעיוות הזה, אנחנו פותחים את העיתון ורואים כותרת מצחיקות אבל לא מובנות של עיתונאים שעייפים ממכבסת המילים:
"האינפלציה 2.8%. מחירי הדירות עלו ביותר מ-10%" (כותרת שפורסמה ביחס לשנת 2021)
בנק ישראל, לדעתי, משתמש במניפולציות סטטיסטיות נוספות כדי להציג אינפלציה נמוכה.
הרי כצרכנים גם מחוץ לתחום הדיור אנחנו נתקלים שוב ושוב בעליות מחירים של 10%, 15% ויותר לשנה.
איפה שלא תבדקו תגלו עליות מחירים חדות: בסופר מרקט, במסעדות, בבנקים, במוצרי הביטוח, בשוק הרכב. לא צריך תואר בסטטיסטיקה.
אוקי.
עד כאן מה זו אינפלציה, מה המשמעות שלה ועוד בונוס קטן על האינפלציה האמיתית שהיא כנראה גבוהה מזו המוצהרת על ידי בנק ישראל.
אבל מה זה משנה לי אם האינפלציה האמיתית היא 5%, 6% או 10%?
איך זה עוזר לי לצאת לעצמאות כלכלית?
אני הרי לא יכול להתמקח עם הקופאית בסופר על המחיר של הקוט'ג? נכון?
ובכן, זה לא מדוייק.
ראשית עלינו להכיר בכך שאינפלציה גבוהה משפיעה באופן מיידי ומשמעותי על חיי היום יום שלנו.
אנחנו נשלם יותר ויותר עבור כל דבר.
הכל יעלה יותר. ואז יעלה עוד הפעם.
ייתכן ובהמשך קצב העליה יהיה מהיר כפי שהמבוגרים מאתנו זוכרים משנות ה-80.
עלינו להכיר בכך, ולהתכונן לכך.
שנית, עלינו להילחם בעליית המחירים.
זה לא תיאורטי, זה מעשי.
אל תשלמו באופן אוטומטי עבור שום דבר.
היו צרכנים נבונים: חקרו את השוק, השוו מוצרים, שפרו הצעות, החליפו ספקים.
הצרכן הישראלי ככלל הוא צרכן גרוע והוא עשוי לקבל בשקט עליה של 30% בחשבון בסופרמרקט. אל תהיו חלק מהציבור הזה.
אז אם אי אפשר להתמקח עם הקופאית, איך עושים את זה?
-
אפשר לבחור לקנות בחנות אחרת - משחת שינים קולגייט באמזון בעברית עולה רבע מאשר בסופר פארם.
-
אפשר לבחור לקנות מותג שונה - פתיתים של "יש" וחמאת בוטנים של "תומר" זה להיט.
-
לפעמים אפשר פשוט להגיד לספק שהמתחרה שלו מציע את אותו השירות במחיר נמוך יותר - הספק עשוי לבקש לראות את ההצעה של המתחרה, אז אל תתעצלו ודברו עם המתחרה, אתם תופתעו לגלות כמה הוא רוצה אתכם יותר מהספק הקיים.
ישנן דרכים נוספות, אך היות והפוסט מתארך וחשוב לי גם להדגים, אני רוצה לשתף אתכם בחידוש פוליסת ביטוח שעשיתי לאחרונה:
לא מזמן קיבלתי מייל שמתריע שבקרוב תיגמר הפוליסה ושאני יכול לחדש און ליין ולקבל הנחה:
נכנסתי און ליין מרוצה לאללה גם על נוחות הפעולה וגם על כך שאני תקתקן ואפילו קיבלתי הנחה של 18 ₪ או משהו כזה
הייתי ממש בדרך ללחוץ על הכפתור, להיפטר מהעז ולחזור לתרדמת, כמו הצרכן הממוצע,
אבל כמתכנן פיננסי וגורו לעצמאות כלכלית החלטתי לקחת על עצמי את אתגר מלחמת המחירים.
(יש לציין שעד שטיפלתי בנושא, הבוט של הספק התקשר אלי יום יום ב0800 בבוקר כדי להלחיץ אותי שעוד מעט ותוקף הפוליסה עומד לפוג. אחרי 4 או 5 ימים כאלה נכנסתי לאתר של הספק וראיתי ששנה שעברה שילמתי 924 ₪ עבור הפוליסה...)
גם כאן היתה לי הזדמנות להכנע וללחוץ על הכפתור. אבל החלטתי להמשיך ולבחון את הנושא.
1030 ש"ח (המחיר אחרי הנחת און ליין) פחות 924 ש"ח זה 106. לחלק ל-924 זה 11.5% בערך.
הייתי יכול להישבר ולקבל עליה של 10% במחיר הפרמיה כי בסופר אני משלם 30% יותר, אז 10% יותר זה בעצם סבבה.
ואל תשכחו שנתנו לי הנחת און ליין של 18 ₪ (איך התחנפו לי לאגו, יצאתי תותח, חסכתי) 😊
אבל, אתם יודעים את ההמשך, לא נשברתי
ותוך דקה של הזנת הנתונים באינטרנט למכרז כלשהו קיבלתי הצעות מתחרות במחירים נמוכים יותר מאשר שילמתי בשנה שעברה!!
לאחר שיחת טלפון קצרה אפילו בלי להציג את האלטרנטיבה, הספק הקיים שמח מאוד על ההזדמנות שנתתי לו לשמר אותי כלקוח והוריד את המחיר ל850 ₪:
בדוגמא ששיתפתי ההבדל במחירים הוא בסה"כ 180 ₪, אבל באחוזים זה 17% מעלות הפוליסה.
אם ניישם את השיטה באופן דומה עם כל הספקים שלנו, נוכל לצמצם באופן ניכר מההוצאות שלנו.
אתם יודעים כמה אתם מוציאים? ההוצאה הממוצעת למשק בית לישראל היא כ-20,000 ש"ח לחודש.
17% מהסכום הזה הם כ-3,400 ש"ח בחודש.
זה הרבה יותר מהדרוש כדי "(ב)ראשית שלם לעצמך 10% ומעלה", להפוך את הפירמידה ולצאת לעצמאות כלכלית.
במקום לסכם, הפעם דווקא אזרוק כמה טיזרים להמשך עד שאכתוב את הטור "זהירות אינפלציה לפניך 102"
אז מה עוד אתם יכולים לעשות כדי להתגונן מהאינפלציה בחיים האישיים שלכם:
-
כשכירים (ועצמאים) דאגו לבדוק שמעדכנים את המשכורות שלכם בהתאם לאינפלציה ודרשו העלאות לכיסוי יוקר המחייה העולה.
-
כבעלי נכסים וכמשקיעים דירשו תמורה הולמת עבור הנכסים שאתם משכירים ותשואה הולמת מההשקעות שאתם מבצעים.
-
הימנעו מהחזקה ארוכת טווח של סכומים גדולים במזומן בגלל השחיקה המואצת בכוח הקניה של הכסף.