זהירות אינפלציה לפניך 102

הדפסה של כסף

המאמר הזה הוא מאמר המשך ואני ממליץ בחום לקרוא ראשית את המאמר: "זהירות אינפלציה לפניך 101"

במאמר האינפלציה הראשון, הגדרנו את האינפלציה מהצד שלנו, כלומר כקצב עליית המחירים.

הפעם נגדיר את האינפלציה מצד הבנקים המרכזיים, כלומר כגידול בסיס הכסף, או גידול בהיצע הכסף או במילים לא מכובסות כקצב הדפסת הכסף של הבנקים המרכזיים ובראשם הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, המפלצת המכונה לעיתים קרובות בכינוי החביב "הפד".

לפדרל ריזרב יש תפקידים רבים, רשמיים יותר ורשמיים פחות ודאגות לרוב.

אבל יותר מכל פוחד הפד מתרחישי דיפלציה וסטגפלציה כלומר מתרחישים כלכליים המשלבים מיתון.

איך אנחנו יודעים את זה?

כי במסגרת ההרחבה הכמותית, מעבר להורדת הריבית ל-0% הפד הזרים לשווקים דולרים בכמות ובקצב חסר תקדים באופן קיצוני!!!

שבו טוב בכסא ואולי תבדקו את הנתון הבא בעצמכם, כי גם אני קראתי אותו באינטרנט ולא ספרתי בעצמי, אבל:

אתר אחד טוען ש-80% מהדולרים הקיימים ביקום הכלכלי שלנו "הודפסו" בשנתיים האחרונות!!

גם לי הנתון הזה נשמע מופרך ולכן העמקתי וקראתי על כך באתרים נוספים ולמדתי על M1, M0 וגם על M3, M2 ואפילו על-MB וMZN שהם היצע הדולרים במזומן בשטרות, או בניירות, או אולי בחוב ארוך טווח, בתוך ארה"ב ומחוצה לה, שמדווחים לציבור או מוסתרים ממנו, יש לא מעט שיטות לספור את הדולרים שהפד "הדפיס" וכל אחד סופר אחרת. ממש כך. לא להאמין.

תוכלו לקרוא עוד על היצע הכסף ועל בנקאות ברזרבה חלקית כאן.

באתר סטטיסטיקה מצטטים למשל שמאזן הפד "רק" הוכפל בין מרץ 2020 למרץ 2022 מ-4.31 טריליון ל-8.95 טריליון דולר.

רק הוכפל???

טריליונים???

הפד כל כך חושש מתסריטי המיתון עד שהוא מוכן להסתכן באינפלציה ובהיפר אינפלציה.

ובכן, האינפלציה כבר כאן.

האינפלציה השנתית בישראל היא כ-3.5% ובארה"ב כ-8%.

וכפי שתיארתי במאמר האינפלציה הקודם, בכיס שלנו זה מרגיש הרבה הרבה יותר.

ואפרופו העובדה שהאינפלציה ה"אמיתית" שאני ואתה ואת מרגישים היא הרבה יותר מ-3.5% לשנה...

היפר אינפלציה, מה זה?

היפר אינפלציה זה מה שקורה שהאינפלציה יוצאת מכלל שליטה. אין הגדרה מספרית אבל 20% אינפלציה לחודש זה כלל אצבע מקובל.

תשאלו את ההורים שלכם, זה מה שהיה פה בשנות ה-80. בשיאה הגיעה האינפלציה בישראל ביולי 1985 ל-49% לחודש.

השנה היא שנת 2022 והאינפלציה מורגשת אבל אנחנו רחוקים מהיפר אינפלציה.

באמת? אנחנו רחוקים? מסחרור אינפלציוני?

 

האם ניסיתם לקנות או לשכור דירה לאחרונה?

האם רגע לפני שאיבדת את השליטה ברכב לא חשת בטחון מלא?

אפילו הפד התחיל לרדת מהעץ, מחשש שהאינפלציה יוצאת משליטה:

לאחרונה הפד העלה את הריבית, הכריז על העלאות ריבית נוספות ואפילו אמר שהוא מפסיק להדפיס דולרים.

אוקי. סבבה. שכנעת אותי. הפד לא דופק חשבון לאף אחד. אז מה?

מה אכפת לי שהפד הדפיס טריליונים של דולרים, אז ששער הדולר יירד ב20% או 40% או 50%, מה אכפת לי. ומה הקשר לאינפלציה בישראל?

אז זהו, שאכפת לך מאוד ויש קשר.

בהיעד חלופה מקובלת אחרת ובעקבות ההיסטוריה המוניטרית האלימה, הדולר הוא אמצעי התשלום הדומיננטי בעולם.

לכן הדולרים ה"מודפסים" יש מאין על ידי הפד מוצאים את דרכם לכל פינה של היוניברס הפיננסי.

כלכלנים חלוקים בדיעותיהם לגבי הגורמים לאינפלציה, אולם מקובל מאוד להסיק ויש עדויות היסטוריות לכך שגידול חריג בהיצע הכסף העומד לרשות הציבור יביא לעליה משמעותית ברמת המחירים.

בישראל כבר חווינו ירידה של כ-40% בשער הדולר. הירידה החלה משיא שער הדולר שהגיע ל- 5 שקלים לדולר ב-2002, אחרי משבר הדוט-קום, בימי האינתיפאדה השניה ועד לשפל של 3 שקלים לדולר, ממש לאחרונה (2021).

שינוי ותנודתיות מסויימים בשערי החליפין דולר-שקל הם עניין שבשגרה. (אני אסתפק בהסבר כללי ופשטני):

שער דולר נמוך זה טוב ליבואנים (שקונים בדולר נמוך ומוכרים בשקל גבוה) וטוב לציבור שקונה מהיבואנים קצת יותר בזול בארץ והרבה יותר בזול בחו"ל כשהוא קונה ישירות במט"ח, ומרגיש קצת יותר עשיר באופן יחסי. מצד שני שער דולר נמוך רע ליצרנים ובמיוחד ליצואנים (שקונים בשקל גבוה ומוכרים בדולר נמוך).

אבל רצועת הניוד ההגיונית נקרעה ממזמן וכבר אין איזון במערכת.

רע מאוד ליצואנים כבר תקופה מאוד ארוכה. בעוד קטר ההייטק שמוביל את הקבוצה הצליח להתחמק, תעשיות מסורתיות בארץ הושמדו ומושמדות.

בעוד היבואנים (שקונים בדולר נמוך ומוכרים בשקל גבוה) משמינים מנחת, ציבור הצרכנים לא נהנה כלל מירידות מחירים, אלא להיפך.

שער החלפין דולר שקל יצא מהתחום הדינמי הרצוי לדעת בנק ישראל והגיע לשער "לא הוגן" שלא עושה טוב לכלכלה שלנו.

בנק ישראל במסגרת תפקידו כמווסת הפעילות הכלכלית פעל בנידון:

1. באופן מסורתי בנק ישראל היה רוכש דולרים באופן נקודתי להחליש את השקל ולסייע לייצוא.

2. גם לאחר שהתגבש קונצנזוס של כלכלנים שטען כי רכישת דולרים על ידי בנק ישראל לא משפיעה לאורך זמן על שער החליפין ולא מחזקת את הדולר בנק ישראל המשיך לקנות דולרים באופן קבוע כדי לנטרל את כניסתם של מיליארדי דולרים לישראל בשל הפקת הגז הישראלי.

3. לאחרונה בנק ישראל הדגיש את תפקידו החשוב של הר הדולרים הישראלי בצליחת משבר הקורונה בבטחה.

כלומר גם בנק ישראל לא דופק חשבון :)

בנק ישראל אישרר לעצמו החזקת עתודות מט"ח בסך 110 מיליארד דולר.

נכון לינואר 2022 בנק ישראל מחזיק עתודות מט"ח בסך 209 מיליאר דולר (2/3 מהן בדולרים והשאר במטבעות אחרים).

פי-2 ממה שאישרר.

למרות קונצנזוס המומחים כנגדו ולמרות דו"ח מבקר המדינה 2021 בנוגע לניהול יתרות המט"ח (74 עמודים) שנוזף בו על החריגה.

אני לא מאשים את בנק ישראל. הוא עושה מה שעושה כדי להגן על כלכלת ישראל.

יש יסוד לאמונה ששער הדולר נמוך מדי יביא לקריסת כלכלות חלשות בעולם וייצור גלים של אי יציבות פוליטית והגירה המונית.

זו המלחמה העולמית החדשה, מלחמת המטבעות. היא מורכבת ומסובכת ויש לה רבדים גלויים וסמויים.

באופן אירוני (אך הגיוני לגמרי) המדינה בעלת יתרות המט"ח הגבוהות ביותר, בסך 3 טריליון דולר, פי 3 מהבאה אחריה, היא סין!

גם הסינים, כמו הישראלים ויותר, רוצים לחזק את היצוא שלהם, על ידי הנמכת שער היואן ולכן רוכשים דולרים בהתאם.

האמריקאים בטח לא מרוצים מזה. אבל זה התבשיל שהם בישלו לעצמם.

זהו מן הסתם הניסוי/ההימור הכלכלי הגדול ביותר שנעשה אי פעם.

ומי משלם היום וגם ישלם בעתיד את המחיר?

כרגיל: אני, אתה ואת.

אבל אל פחד, הצהוב יסביר לכם איך להתנהל נכון כלכלית צרכנית וגם איך להשקיע במציאות הנוכחית

מבולבל/ת קצת? האם זהו הפוסט הראשון של הצהוב שאתה קורא? אולי יהיה לך יותר ללכת להתחל כאן.