אוכל 101
לאכול בזול
הפוסט הזה הוא המשך ישיר לדיבר החמישי: "צמצם את ההוצאות שלך על מזון וגם את הבזבוז שלו". הפוסט יתמקד בצמצום ההוצאות.
על סוגיית המזון המושלך לפח וצמצום הבזבוז נדבר במאמר "איך אפשר לא לזרוק 60% מהעצמאות הכלכלית שלנו לפח כל חודש". כן. אם ההוצאה על מזון היא 20% מהוצאות התא המשפחתי (17.9% ב-2021) ו-30% מהמזון הולך לפח, אז אנחנו זורקים במו ידינו 6% מתוך ה10%, כלומר יותר מחצי הסכום הדרוש לנו לפי הדיבר הראשון, הבסיס לתורה כולה: "בראשית שלם לעצמך 10% ומעלה" ליציאה לעצמאות כלכלית בתוך 19 שנה.
קדימה! 4 דרכים שיאפשרו לכם לאכול בזול? נסו אתם לנחש הפעם:
-
לאכול בבית אוכל שהכנו בבית – דה! זה ברור! איך לא צפיתם את זה מראש? אפשר לחסוך כך המון כסף!
ארוחה במסעדה, אפילו בטייק אווי או במשלוח יקרה פי שתיים, שלוש ועד פי עשר ממחיר הכנת אותה הארוחה בבית.
חוץ מהמחיר שהוא יותר, רוב המאפיינים של אוכל מוזמן הוא פחות: פחות טרי, פחות בריא וייתכן אפילו פחות איכותי מבחינת חומרי הגלם.
אז תאכלו בבית.
אני אפרסם מתכונים זולים, פשוטים ובריאים בקטגוריית ה"מטפח". גם ריאליסטים וטיפוסים אחרים מוזמנים.
2. לאכול בחוץ אוכל שהבאנו מהבית – דה אה! אם לא צפיתם את הסעיף הקודם, איך לא ראיתם את זה מגיע :) גם כך אפשר לחסוך ג'ובות!
קחו מהבית אוכל לעבודה, ללימודים, לחוגים ולכל מקום אחר בו תשהו זמן מספיק כדי להיות רעבים. כריך, תפוח, בננה, סלט או עוף ואורז. פשוט.
זה לא רק זול כספית, זה גם "זול" קלורית ולכן זול בטווח הרחוק (לי באופן אישי זה חוסך זמן וכסף בחדר הכושר, חוסך זמן וכסף בקניית בגדים גדולים יותר כי השמנתי מהנודלז השמנוניות, וגם חוסך זמן וכסף שאין לי צורך להוציא על טיפולי גוף ונפש).
גם אם אין צורך כלכלי להביא אוכל מהבית – עדיף לי מבחינת בריאות, דיאטה, זמן מבוזבז בהזמנה ובהליכה למסעדות באופן מונוטוני ויום יומי.
אני לא אומר לך לא ללכת למסעדות, להיפך! אם באופן קבוע תביא אוכל מהבית לכל מקום – יהיה לך יותר כסף להוציא במסעדה כאשר תבחר בכך כדי לשבור את השגרה!
מה עדיף?
ללכת כל יום למסעדה – ובכך אתה בוחר אוטומטי, כמעט תמיד במסעדות הזולות ביותר או במנות הזולות ביותר, או המקום שלכולם יש מה לאכול, ופעמים רבות זה סתם אוכל לא טעים ושמן וכבד ונמאס כל יום ללכת למסעדה,
או
לאכול לפעמים או בדרך כלל אוכל מהבית, ובפעמים שאתה כן הולך למסעדות לבחור את המנות הכי מגניבות והכי יקרות וגם את המסעדות המיוחדות ולא סתם.
אתם תבחרו את האיזון שמתאים לכם:
למשל, הייטקיסט צעיר שמרוויח הרבה, יש לו כרטיס לקנית מזון שמסבסד לו את הארוחה והולך באופן קבוע לאכול צהריים עם החבר'ה ואולי אפילו עם הבוס יכול להתאים מודל של לצאת לאכול בחוץ 4 ימים בשבוע ורק יום אחד להביא אוכל מהבית. אפילו יום אחד בלבד יחסוך לך עד 20% מתקציב המזון בעבודה!
זה בסה"כ 25 ש"ח בשבוע. אבל אם נכפיל ב-50 שבועות נקבל 1,250 ש"ח ואם נפקיד במכשיר פטור ממס שמניב 8% לשנה, נקבל אחרי 19 שנה 51,807 ש"ח.
בקטנה.
בקטנה פה ובקטנה שם וזה מה שיסדר לנו עצמאות כלכלית. אבנים קטנות לנחל.
אולי גם כמו בסרט תגלה שיש לבוס של הבוס שלך, כמו לסטיב ג'ובס את אותה השריטה וגם הוא מביא את האוכל מהבית וזה יקדם אותך בעבודה ובחיים בדרכים שלא תיארת לעצמך.
מי שמחפש פתרון יותר רדיקלי ורוצה לפנות תקציב משמעותי יותר, יכול 98% מהפעמים להביא אוכל מהבית, ורק במקרי קיצון לאכול בחוץ. אפשר להשתמש עם היתרה ב"סיבוס" או ב"10ביס" לרכישת מוצרי מכולת, טואלטיקה ואחרים.
ככל שהפעולה תהיה קיצונית יותר תביא לקיצור משמעותי בזמן הדרוש יציאה לעצמאות כלכלית
אל תתפדחו. תביאו אוכל (ושתיה) מהבית לכל מקום. זה אפשרי. וזה המון כסף!
3. לקנות ולבשל אוכל זול ובריא - מחומרי גלם בסיסיים (ראשוניים)
דה אה אה! צפוי פה כמו בסיטקום משנות ה-80
איך נזהה אוכל אוכל זול ובריא בקלות?
אוכל זול ובריא מגיע בדרך כלל בצורתו הגולמית ביותר. כמו שהוא נראה בשדה. כמו שילד יצייר לך, אם תבקש.
(בכפוף לבדיקת מחיר ורכיבים תזונתיים כמובן 😊)
"אם סבתא של סבתא שלך, לפני 100 שנה הייתה מזהה את מה שאתה קונה כמוצר מזון כנראה שהוא מתאים להגדרה".
הקבוצה הראשונה על הכוונת הם הדגנים: אורז, פסטה, חיטה, שיבולת שועל.
עדיף דגנים מלאים. גם אם הם עולים קצת יותר, הם מזינים יותר ומשביעים יותר.
הקבוצה השניה על הכוונת הם הקיטניות: אפונה, חומוס, פול, שעועית, עדשים, מש, סויה.
קטניות הן קבוצת המזון הנעלמת. שכחנו אותן איפשהו במהלך השנים האחרונות. קטניות הן הסופר פוד שמשלים את חומצות האמינו שחסרות בפחמימות ליצירת חלבון מלא. כן. אכילה של פחמימה וקטניה מאפשרת יצירת חלבון מלא ומייתרת או לפחות מקטינה מאוד את התלות בבשר, דג או "חלבון" אחר. פיתה וחומוס, אורז ושעועית, דאל ועדשים או קומבינציות אחרות של קטניה ופחמימה כלכלו תרבויות שלמות במשך אלפי שנים. דיאטנית אמרה לי שהקטנייה והפחמימה אפילו לא חייבות להיות ביחד בצלחת 😊 אפשר לאכול את הפיתה בבוקר ואת החומוס בצהריים.
השריית הקטניות מקצרת את זמן הבישול ובכך אנו מקבלים 4 יתרונות במכה אחת (!!!!) : חיסכון בזמן, חיסכון באנרגיה, הימנעות מגזים ובריאות: מזון שבושל זמן קצר יותר יהיה מזין יותר.
הקבוצה שלישית על הכוונת היא ירקות זולים – אל תצחקו. באופן יחסי הירקות בארץ זולים. קנו מה שזול לפי העונה, המקום, או היום בשבוע. תתרגלו לקנות לפי המחיר ותשתמשו בירקות הזולים שיש לנו בארץ. יש ירקות שזולים בעונה (חציל?) ויש ירקות שזולים באופן יחסי תמיד: בצל, גזר, תפו"א, עגבניות, מלפפונים. ירקות טריים יספקו לנו סיבים תזונתיים, נוגדי חימצון, וויטמינים ומינרלים.
אני לא מתנגד באופן עקרוני למוצרי בשר או חלב. אולם אני באופן אישי מכיר בעובדה שמבחינה כלכלית ובריאותית, מוצרים אלה מכבידים על הצלחת שלי. אם אני אוכל ארוחות שמבוססות ברובן על מוצרים בשר או חלב, זה יעלה לי יותר וגם יהיה פחות בריא ולכן ראוי להקטין את מקומם היחסי על הצלחת.
איך מקטינים את מקומם של המזונות האלו באופן יחסי?
מבשלים תבשילים בהם מקום הבשר או הגבינה מרכזי פחות.
לא חייבים לבשל בשר עם תוספת אפשר לבשל תבשיל שהבשר בו הוא התוספת.
מוצרים מעובדים ואולטא מעובדים זה כבר סיפור אחר. להם אני מתנגד קצת יותר. "אוכל מעובד - שמים בצד".
אני לא רוצה להשתמש בכל מיני מילים גבוהות מתחום המזון, אבל מזון מעובד זה רע לנו. זה לא בריא, לא משביע, לא מזין, וגם בכלל לא זול.
זה לא שלא תראו את הצהוב יורד אף פעם על פיצה, גלידה או חטיף עשיר בסוכר, נתרן ושומן טרנס, אבל זה בקטע נהנתני. זה לא חייב להיות מרכיב קבוע או משמעותי בדיאטה שלנו. זכרו: הסבתא של הסבתא. בחרו את מה שהיא היתה מזהה כמזון. מוצרים גולמיים או בסיסיים (קצת מעובדים כמו קמח או שמן).
4. לקנות את חומרי הגלם הבסיסיים בזול – דה של הדאאה! נו, באמת.
אני ממליץ לבצע קנייה חכמה מפוצלת של מוצרי המזון שאתם צורכים.
באופן טבעי אנחנו קונים את מוצרי האוכל ביותר מחנות אחת ובתדירות משתנה. נסו לייעל ככל היותר את התהליך. קראו על כך יותר בפוסט "תרשים זרימה יפני שואף לשלמות".
רבים מחלקים את הקניות שלהם ל-2 א 3 ספקים שונים:
1. ספק למוצרי מזון יבש ומוצרי ניקוי: ניתן לבצע את הרכישה של מוצרים אלו לעיתים לא תכופות. פעם בשבועיים או פעם בחודש. נסו לשמור על תדירות קבועה של ההזמנה, נהלו מעקב אחר המחירים והכמויות. את הרכישה ניתן לבצע בחנויות גדולות וזולות באופן אישי, או להזמין בצורה מרוכזת הביתה. יש סיטונאים שידהימו אתכם במחירים שלהם למוצרים בסיסיים. ניתן לכלול בסעיף זה גם מזון טרי שאתם מרוצים מאיכותו אצל הספק הסיטונאי (למשל ירקות כמו תפו"א, בצל וכו). למעשה, זהו הספק הכי זול ולכן כדאי להעמיס עליו חלק גדול ככל האפשר מסל הקניות שלכם.
2. ספק למוצרי מזון טרי כגון מוצרי חלב, מעדניה, בשר, לחם וחבריו וכיוצ"ב: את הקניה הזו רבים מעדיפים לעשות באופן אישי בחנות מועדפת. גם כאן, ניתן להזמין הביתה. השתדלו לבצע קניה זו בתדירות קבועה, למעקב פשוט. נסו לקנות מוצרים בסיסיים ככל האפשר. זוכרים? הסבתא של הסבתא? מוצר בסיסי יהיה הזול ביותר, הבריא ביותר וכנראה בעל חיי המדף הארוכים ביותר, מה שימנע את זריקתו (30% מהמזון הולך לפח, זוכרים?). דוגמא? בבקשה: יוגורט לבן בתוספת פרי טרי שאתה מוסיף לבד ייצא לך בסה"כ יותר זול מיוגורט ש"מכיל" פרי ובטח יותר זול ממעדן ממותג ומפורסם. ברור שיוגורט לבן עם פרי שאתה הוספת בעצמך הרבה יותר בריא. וחיי מדף? יוגורט עם פרי לא הייתי אוכל אחרי תאריך התפוגה, אבל אני שמח לבשר לכם שיצא לי לא מעט פעמים לאכול יוגורט לבן רגיל 3% בדרך כלל, גם חצי שנה ויותר אחרי תאריך התפוגה, והוא סבבה. זו לא המלצה, רק אנקדוטה, אבל אדבר על כך בהמשך.
העמסתי מספיק על הצלחת להפעם, זהו רק הפוסט הראשון בנושא מזון. ספרו לי אתם מה יהיה הפוסט הבא. מתכון למרק אבן? איך מגדלים מזון גורמה בבית כמעט בחינם? איך משיגים ירקות לבישול בחינם לגמרי?
הצהוב – בקריאה ראשונה מטורף, בקריאה שניה הזוי, בשלישית הגיוני וברביעית גאוני
מבולבל/ת קצת? האם זהו הפוסט הראשון של הצהוב שאתה קורא? אולי יהיה לך יותר קל ללכת להתחל כאן.