השקעות 110
השקעה בימי אינפלציה
ראשית אנא קראו את תנאי השימוש באתר שמסבירים כי מאמר זו כמו כל מה שאני כותב באתר אינו מהווה ייעוץ או שיווק פנסיוני, ייעוץ או שיווק השקעות או תחליף לכל אחד מאלה. המידע שבחרתי להציג מבטא את דעתי האישית בלבד, ומבוסס על חווית החיים שלי.
לפיכך אני מפציר בכם לפנות למשווק ו/או סוכן מורשה ולקבל את חוות דעתו המקצועית בנושא.
שנית, המאמר הזה הוא מאמר למתקדמים (שימו לב למיספור שלו :)) אני ממליץ בחום לקרוא ראשית את המאמרים: זהירות אינפלציה לפניך 101, זהירות אינפלציה לפניך 102, השקעות 101 קרן השתלמות, ואולי גם מאמרי השקעות נוספים 102-109 אם כבר הספקתי לפרסם אותם.
המאמר הזה נכתב ב-19/5/2022.
במאמר הזה נדבר על אותם סוגי השקעות שדיברנו עליהן במאמרי ההשקעות הקודמים: נדל"ן, מניות, אג"ח, חוב וכיוצ"ב, אולם הפוקוס יהיה על האקלים הכלכלי הנוכחי: האינפלציה.
במאמרי האינפלציה הראשון והשני דיברנו על כך שהאינפלציה ה"חביבה" היא כמו ברוס באנר, הענק הירוק (HULK) תרגיזו אותה יותר מדי והיא תהפוך למפלצת. אבל בקטע יותר מתוחכם, כי כל פעם היא תהפוך למפלצת אחרת: היפר אינפלציה, דיפלציה, סטגפלציה או כל מיני פלציות אחרות שנוטות לקלקל לכלכלנים את מצב הרוח ועשויות להרחיק אותנו מעצמאות כלכלית.
בהתאם לחוסר הוודאות לגבי הפלציה הספציפית שתיפול עלינו (עולמית, מקומית, אם בכלל, מתי ואיזה) כך גם התנהגות השווקים לאחרונה: תנודתית.
שאומרים "תנודתית" מתכוונים בעיקר לתנודות כלפי מטה. כן, אפשר כבר להגיד את זה בפה מלא. זה לא שאני אביא את הג'ינקס. הוא כבר פה.
צפויה לנו תקופה מאתגרת.
ייתכן שהתקופה הזו תהיה ארוכה וייתכן שהיא תהיה קצרה ואלימה כפי שתקופות תנודתיות היו לאחרונה ולא משנה מה הסיבה (כמות הכסף העצומה הנסחרת, המסחר הממונף, מכונות המסחר האוטומטיות או הטיקטוק).
אוקי. הבנו. מילים שמסתיימות ב"פלציה" זה לא טוב לנו.
אבל מה לעשות עם הכסף?
יציאה לעצמאות כלכלית מבוססת על כך שאנחנו שומרים לעצמינו 10% ומעלה מהמשכורת שלנו, נטו, ומשקיעים את הכסף הזה בתבונה בפשטות ובביטחון. זה מה שהצהוב אמר וזה מה שבאנו לקבל. אז מה עכשיו סיפורי פלציות?
ובכן, אתם צודקים. הבסיס לא השתנה והתורה עובדת גם בסביבת המקרו הנוכחית. המשיכו להשקיע. ולכן הכלל הראשון להשקעה בימי אינפלציה הוא:
1. לא להתבצר במזומן יתר על המידה -
אני לא נגד פוזיציה במזומן. מנהל קרן גידור או מנהל השקעות במכשיר גמיש שמשנה את האחזקות שלו באופן חופשי ובתדירות גבוהה יכול להחזיק פוזיציה גדולה במזומן, אולי אפילו את כל התיק. אולם זה מקרה קיצון. לרוב המכשירים ו/או התיקים יש מדיניות השקעה ושיעורי חשיפה למניות, אג"ח או כל קבוצת נכסים אחרת שהם צריכים לעמוד בהם, וטוב שכך. אחזקה במזומן, באותה המידה שהיא מגנה עליכם מהתנודתיות מהווה אפיק בטוח להפסד בגובה האינפלציה. אם בשנה שעברה (2021) הפסדתם 3% כלומר 3 שקלים על כל 100 ש"ח שהחזקתם במזומן למשך שנה, הרי בשנה הבאה עלינו לטובה (2022) אלו יהיו 4% שתפסידו כלומר ביי ביי 100 ש"ח, שלום 96 ש"ח. וזה עוד המספר ה"רשמי" המכובס. המספר שמחושב על ידי מאות פקידי ממשל שמדברים מהפוזיציה של 1%-3% אינפלציה.
דווקא בתקופה זו שהשחיקה בערך הכסף גוברת, המשק מגביר את התבצרותו במזומן. יתרת חשבונות העו"ש של הציבור נושקת ל-600 מיליארד שקל וביחד עם כלל הפקדונות (פק"מ וכאלה) במשק המספר מתקרב ל-1.5 טריליון שקל. כן, טריליון, אותו מספר מוגזם ובלתי נתפס אותו אנחנו מכירים מארה"ב. באחוזים אלו עליות חדות של 15%-18% לשנה בשנתיים האחרונות לעומת כ-5% בממוצע לשנה ב-20 השנה האחרונות.
שוב, אני לא מתנגד לאחזקה אסטרטגית של מזומן וכדי להדגיש זאת נקבע את הכלל השני להשקעה בימי אינפלציה:
2. לתכנן ולהשתמש ביתרות המזומן לאיזון התיק מחדש ולהשקעה בהזדמנויות -
זה בסדר שיש יתרות של מזומן, אולם חשוב לא סתם "לשבת" על מזומן, אלא להתכונן להשתמש בו בזמן ובאופן הנכון.
מי שמנהל השקעות באופן קבוע, יודע שעיקר העבודה השוטפת בניהול התיק היא איזון התיק מחדש. בימים של תנודתיות התיק שלנו צפוי במיוחד לצאת מהאיזון שלו, כלומר מהחלוקה המיטבית לערוצי השקעה אותה הגדרנו. אם כאשר הקמנו את התיק החלטנו להחזיק 20% מניות ומחירי המניות ירדו ביחס לתיק, הרי ששיעור החשיפה שלנו למניות ירד מ-20% ועלינו להשיבו לאיזון על ידי רכישה של מניות נוספות. זה לא בהכרח אינטואטיבי ולכן חשוב שמי שמנהל השקעותיו בעצמו, יכיר את הסוגיה. זה עשוי לעזור לו "להכות" ביתר קלות את מנהלי ההשקעות.
בנוסף, ניתן להקצות יתרות מזומן עודפות להשקעה בהזדמנויות. התנודתיות (כלפי מטה) מביאה עימה היזדמנויות קניה. אני לא אומר שאנחנו כבר שם. ייתכן וצפויות ירידות משמעותיות נוספות בהמשך. אבל בסופו של דבר היוניברס של ההשקעות הוא לא כזה גדול: מניות, אג"ח, נדל"ן ועוד כמה ירקות. הוא גם לא כזה מסובך. הרעיון הוא לקנות כאשר השוק זול. השוק זול אחרי שהוא נופל, לא אחרי שהוא עולה. הכינו את עצמכם, עשו שיעורי בית והיו ערוכים לרגעים המתאימים.
3. השקעה בנכסים פיזיים -
השקעה בנכסים פיזיים הינה השקעה קלאסית לתקופה של אינפלציה. בעוד כוח הקניה והערך של הכסף יורד, ערכם של הנכסים הפיזיים לא יורד אלא אפילו עולה. אנשים מעדיפים לשים את הכסף שלהם בדברים אמיתיים שאפשר לראות ולהרגיש ובמקום הראשון בקבוצת הנכסים הפיזיים נמצא כמובן הנדל"ן.
א. השקעה בנדל"ן - השקעה בנדל"ן נראית הגיונית בימים אלו. זו הסיבה שכולם כבר שם. ערך הנכסים עולה בהתמדה והתשואה של השכירות גם צפויה להדביק את עליות הערך. החשש היחידי הוא שמדובר ב"בועה" שהפיצוץ שלה ייפגע במיוחד במצטרפים האחרונים לחגיגה. ייתכן ונכסים פיזיים אותם אתם מחזיקים באופן ישיר (דירה, בית) יהיו תנודתיים פחות במחיר וברור שסחירים פחות מנדל"ן בו אתם משקיעים באופן עקיף (קרן נדל"ן, קבוצת משקיעים) ולכן שם אתם עשויים להרגיש בטוחים יותר.
היזהרו ממינוף יתר. סביבה אינפלציונית כפי שהיא מנפחת את ערך הנכסים, היא מנפחת גם את החוב הצמוד ואת עלות שירות החוב הצמוד שמימן רכישת נכסים אלו. בהקשר משכנתא על נכס פרטי, עליות הריבית צפויות להגדיל את ההחזר החודשי שלכם. אני יכול טיפה להרגיע אתכם שבאותה הנשימה החלק הלא צמוד בחוב שלכם יישחק, שבאופן היסטורי בנק ישראל דואג למשקיעי הנדל"ן הפרטיים בארץ ושמבחינה סטטיסטית עד היום אחוז האנשים שהבנק בישראל "לקח" להם את הבית הוא אפסי. זה לא אומר שזה יישאר ככה :)
היזהרו במיוחד ממינוף ותנודתיות של הנדל"ן הסחיר. בהקשר של חוב על נדל"ן שמוחזק על ידי חברת נדל"ן ציבורית או אפילו פרטית, הסוגיה קצת יותר מורכבת. חברות נדל"ן מבוססות על חוב. מינוף זה חלק אינהרנטי מהפעילות שלהן. בחברות נדל"ן נעשים שיערוכים בלתי פוסקים של הנייר על רקע השינויים בערך הנכסים למימוש מיידי, השינויים בגובה הריבית, שיעור המינוף ומה לא. השיערוכים התכופים גורמים לתנודתיות קשה מאוד. אם תציצו בגרף של חברות נדל"ן ישראליות שנסחרות בבורסה, תגלו רכבת הרים מטורפת שלא מתאימה לכולם. ניקח לדוגמא את "ריט 1". קרן הריט הישראלית הראשונה. המניה של ריט 1 עלתה בין 2017 ל-2020 ב-100%. במילים פשוטות מי שקנה ריט 1 ב-2017, הכפיל את כספו ב-3 שנים. מהלך מדהים. אבל אם אותו משקיע השאיר את הכסף באותו המקום, תוך חצי שנה המניה של ריט 1 ירדה בכ-45% מה שאומר שחצי מהכסף שלו התאדה והוא חזר לנקודת המוצא שלו 3.5 שנים לפני כן. אם אותו משקיע אז הוציא את הכסף במחצית 2020, הוא היה מתבאס לגלות שעד ינואר 2022, תוך שנה וחצי המניה שוב הכפילה את ערכה וחזרה לגבהים של 2020 ואף יותר. בקיצור, השקעה בנדל"ן דרך ניירות וחברות מתאימה לבעלי עצבים של ברזל שתנודתיות היא המנה המועדפת עליהם. יש לציין ש"ריט 1" כקרן ריט מחוייבת לחלק לפחות 90% מהההכנסות החייבות שלה כדיבידנד למשקיעים והיא נוהגת כמדיניות מוצהרת לחלק כל שנה לפחות 100% מההכנסות החייבות, כך שיש לקחת בחשבון גם את הדיבידנד הנדיב שהמשקיע קיבל.
ב. השקעה בסחורות (זהב, נחושת, חיטה וכו) -
אני לא בטוח אל מי מהקוראים זה מדבר. השקעה בסחורות היא לא ממש המיין סטרים. החשיפה המבוקשת לסחורות היא בדרך כלל אחוזים בודדים מהפורטפוליו. עם זאת, אם למישהו יש רצון ויכולת להשקיע בסחורות. זו עשויה להיות תקופה טובה לבחון את הנושא. אפשר להיחשף לסחורות דרך ניירות כגון קרנות סל, מניות בסקטור הסחורות (ע"ע השקעה במניות) או אפילו רכישה ישירה של מטבע זהב לאוסף.
4. השקעה במניות -
השקעה במניות זו קלאסיקה. עבור מי שמאמין במניות ובבעלות על החברות שהן מייצגות, כל זמן זה זמן טוב לקנות מניות. אני, אתה ואת קונים מניות באופן קבוע כל חודש. בקרן ההשתלמות, בקרן הפנסיה, בביטוח המנהלים, בקופת הגמל להשקעה ובפוליסה הפיננסית. המסלול ה"כללי" נכון ל-2022 מעניק לנו חשיפה של כ-50% למניות. זה מצוין.
אין כמו רכישה חוזרת ונישנת של מניות לטווח הארוך על מנת להגיע לעצמאות כלכלית.
אל תפסיקו ואל תשימו לב לרעשים מסביב שהעיתונות עושה: "השוק ירד ככה" ו"השוק ירד אחרת", ו"כמה הצטמקה הפנסיה שלנו בחודש האחרון".
כשהשוק יורד אתם קונים את אותן המניות של אותן החברות, רק במחיר נמוך יותר. זה אחלה דיל למי שיש לו קצת זמן!
מי שמשקיע במניות באופן עצמאי ו/או אקטיבי יכול לכוון לסקטורים שמתאימים יותר לתקופות אינפלציה, עליות ריבית ותנודתיות:
א. השקעה במדדי מניות רחבים -
בתקופות של עליות מי שמושך את השוק והמדדים למעלה אלו החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר ש"משתלטות" על המדד. אלו הן המניות שאתם מכירים בשם וקוראים עליהן באופן יום יומי. לאחרונה הגענו למצב שבו 10 החברות הגדולות במדד הS&P 500 מהוות 30% מהמדד כולו (שכולל כאמור, 500 מניות). כלומר הן שוות בערכן ובהשפעתן על המדד לעשרות ומאות מניות אחרות שייצוגן במדד נפגע. בתקופות של תנודתיות (שוב, מכבסת מילים) התהליך יהיה הפוך והן אלו שימשכו את השוק למטה. רבים סוברים כי חשיפה למדדים רחבים יותר, שכוללים בתוכם אלפי מניות (זו בסה"כ תעודת סל, קרן סל או מסלול השקעה אחד ליד) תקטין את ההפסדים שינבעו מיציאת האויר החם מהענקיות הללו.
ב. השקעה במניות ערך -
בניגוד למניות צמיחה, כגון מניות ההי-טק, בעלות תמחור גבוה, אלו שמושכות את השוק לגבהים אסטרונומיים בתקופות אופטימיות בהבטחות חסרות כיסוי לעתיד ורוד, כיבוש החלל והפוטנציאל האנושי ומתרסקות בתקופות פסימיות, בתקופה הקרובה נעדיף מניות ערך. מניות ערך הן בדיוק ההיפך. הן משעממות, אפורות, ארציות והתמחור שלהן נמוך. הן לא מבטיחות הרבה, חוץ מאשר לצאת מהאופנה בקרוב. הן פועלות בסקטורים יציבים כגון אנרגיה, תחבורה, מזון, בנקאות, פארמה, תקשורת, קמעונאות (ריטייל).
ג. השקעה במניות דיבידנד -
מניות דיבידנד, הן מניות המחלקות באופן קבוע דיבידנד נדיב למחזיקים בהן. רבות מהן שייכות גם לקבוצת מניות הערך, כאשר בנוסף לתמחור נוח הן מציעות לך הכנסה קבועה של מספר אחוזים בשנה (בדומה לשכ"ד שאתה מקבל מדירה שאתה מחזיק). יש אמונה שחברות שרוצות להמשיך להיות חברות במועדון, ימשיכו לחלק ואף לעדכן את הדיבידנד בהתאם לעליית האינפלציה.
ד. השקעה במניות של מוצרי צריכה בסיסיים -
הנחה רווחת היא שמניות של מוצרי צריכה בסיסיים כגון מזון, חומרי ניקוי לבית וקמעונאות נהנות מביקוש קשיח לשירותיהן ולכן ימשיכו להרוויח גם בתקופות של האטה כלכלית. למה? היות וגם מי שמשתכר פחות כסף עדיין חייב לאכול. מנגד, ישנה גם הנחה רווחת קצת פחות שדווקא מוצרי יוקרה נהנים מביקוש קשיח בתקופות האטה, למה? שכן מה אכפת לעשיר שמחיר רכב היוקרה עלה ב10,000 או ב20,000 ש"ח?
ה. השקעה במניות שקשורות לסחורות -
אותו ההיגיון מסעיף 2 מרמז על כך שחברות המחזיקות סחורות, או שפעילותן קשורה לסחורות ירוויחו בתקופה זו של אינפלציה ותנודתיות.
ו. השקעה בסקטור הבנקאות -
הבנקים הם חזירים. הם תמיד מרוויחים. שהריבית נמוכה הם מרוויחים מזה וגם שהריבית גבוהה הם מרוויחים מזה. עובדה. תבדקו את הרווחים שלהם. כל עוד הם כאן ואי אפשר בלעדיהם, אפשר לפחות להנות מהרווחים המוגזמים של הסקטור.
5. השקעה באג"ח -
מה פתאום השקעה באג"ח? ועוד בתקופת אינפלציה? לא אמרת שאג"ח זה דרק בלי שום ערבויות ושצפויים שם הפסדים?
הכל נכון, אג"ח לא היה אפיק ההשקעה החביב עלי לאחרונה.
עם זאת, ראשית, בישראל (בשונה מחו"ל) חלק ניכר משוק האג"ח הינו אג"ח צמוד, מה שמאפשר לנו להשקיע באג"ח ועדיין להיות מוגנים מאינפלציה.
שנית, ככל שאנחנו חווים עוד ירידות מחירים בשוק האג"ח, כך הוא הופך אטרקטיבי יותר למשקיעים חדשים ששוקלים להיכנס (ע"ע היזדמנויות השקעה).
6. השקעה בחוב בריבית גבוהה -
יש כזה דבר בכלל? ריבית גבוהה מובטחת? יש ערבויות?
בעידן הכסף הזול, הריבית שקיבלנו על כספים שאנחנו הלוונו לאחרים היתה עלובה ומעליבה.
זה הגיוני.
אם הבנק המרכזי מחלק/דוחף כסף חינם לכל דורש באופן בלתי מוגבל כמעט, למה שמישהו ייתן לך ריבית גבוהה עבור הכסף שלך?
וכך התרגלנו להחזיק מיליון שקל בעו"ש כי לא שווה להפקיד אותו בפק"מ.
ובכן, עידן הכסף הזול עבר חלף לו. מעכשיו הוא צפוי להתייקר.
ובאותו האופן שבו אתם תשלמו ריבית גבוהה יותר על ההלוואות שאתם לקחתם כך אתם תוכלו לקבל ריבית גבוהה יותר עבור ההלוואות שאתם נותנים.
פק"מ, מק"מ, פח"ק, פר"י ועוד כל מיני סוגי פקדונות וחסכונות יחזרו להיות אופנתיים וכדאיים כאשר נשמע על ריביות בגובה 2%, 3%, 4% ומעלה.
אל תסתנוורו מהריבית הנומינלית שמציעים לכם (הריבית בכאילו, ללא התייחסות לאינפלציה). בדקו מה הריבית הריאלית שאתם מקבלים, כלומר כמה אתם מקבלים מעבר לאינפלציה. אכתוב על כך בפוסט: "בין נומינלי לריאלי". גם על השקעה בחוב אכתוב בקרוב. מעבר לפקדון או תוכנית חיסכון בבנק עומדות לרשותכם אפשרויות נוספות מחוץ לבנק כגון קרנות חוב, הלוואות חברתיות, הלוואות פרטיות ועוד.
אמנם בארץ כל תחום האשראי החוץ בנקאי בחיתוליו מבחינת הרגולציה והפרקטיקה, אבל הבנקים כבר לא מהווים מונופול מוחלט ויש אפשרויות אחרות, שיתנו לנו תשואה עודפת על פני הבנקים, בדרך כלל.
זה יכול לקחת הרבה זמן עד שישוב הרגע המיוחד הזה, אבל היו רגעים מתוקים בהיסטוריה הלא רחוקה שהיתה בהם אפשרות לסגור כסף בפקדון שמניב 4% או 5% ריאלי, כלומר מעבר לאינפלציה. היה יכול להיות נחמד להיות מוכן עם מזומן ביד לרגע כזה, לא? ובכן, אנחנו כבר לא ב-0%. אג"ח ממשלתי אמריקאי ל-10 שנים הגיע כבר כמעט ל- 3% תשואה "נטולת סיכון", זו רמתו הגבוהה ביותר מאז 2018.
7. השקעה בקריפטו -
הרשות לניירות ערך פירסמה אזהרה לציבור המשקיעים מפני השקעה בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים. בין השאר, הרשות מונה את הסיכונים הבאים:
* סיכוני שוק - התפתחות בועות, תנודתיות קיצונית ונזילות נמוכה.
* סיכונים תפעוליים - קושי בהפקדה או משיכה של כספים מפלטפורמות המסחר בקריפטו. גם הפלטפורמות עצמן בלתי מפוקחות וחשופות למניפולציות ואף להונאות.
* סיכוני אבטחת מידע - הסיכון לאובדן או גניבה של מפתח לארנק הדיגיטלי שלך, מה שיאפשר את ריקונו מהמטבעות הקריפטוגרפיים. התקפות סייבר על פלטפורמות מסחר ועל ארנקים "חמים" הם עניין שבשגרה.
* סיכונים רגולטוריים - הסיכון שבמהלך הסדרת השימוש במטבעות קריפטוגרפיים המחוקק יחליט שאתה צריך לשלם מיסים מופרכים, או שבכלל אסור לך לעסוק בתחום.
אחרי שמניתי את הסכנות ואחרי שאציין את העובדה שאני לא מבין כמעט דבר בקריפטו, וכמובן שאני לא ממליץ לכם להשקיע בקריפטו אוכל להגיד שעבור רבים מדובר כאן בקבוצת נכסים חדשה, מלהיבה ומיוחדת.
עבור רבים השקעה בקריפטו היא סוג של גידור שבא לתת לתיק חשיפה מאוד מוגבלת של אחוזים בודדים מהפורטפוליו. (באופן דומה אך שונה מהזהב בעבר).
עבור רבים אחרים קבוצת הנכסים הזו מבשרת הזדמנות להשתלב מוקדם בסדר כלכלי עולמי חדש והם נחשפים אליה בשיעורים גדולים יותר.
כך או כך, קשה שלא לפזול לכיוון הביטקוין שנסחר היום בשער של 30,000 דולר אחרי שנסחר לפני חצי שנה ב-65,000 דולר.
בהצלחה!!!